בנק ישראל פועל בכלים העומדים לרשותו, להשגת היעדים שהוגדרו לו בחוק בנק ישראל: יציבות מחירים כיעד המרכזי; תמיכה ביעדים הכלכליים של הממשלה, ובפרט צמיחה, תעסוקה וצמצום פערים, כל עוד פעולתו אינה פוגעת בהשגת יציבות מחירים לאורך זמן; ותמיכה ביציבות ובפעילות הסדירה של המערכת הפיננסית. ברור שהיעד האחרון זוכה בתקופה האחרונה לתשומת לב מיוחדת כחלק מהלקחים של המשבר הפיננסי העולמי האחרון. האתגר העומד בפני בנק ישראל להשגת יעדיו בתנאים הנוכחיים הוא לשמור על יציבות המחירים, כלומר לשמר את האינפלציה השנתית בתחום של 1-3 אחוזים שהוגדר ע"י הממשלה כתחום יציבות המחירים, לתמוך בצמיחה ובתעסוקה לנוכח הצמיחה המתונה במדינות המפותחות המשפיעה בכיוון של התמתנות הביקוש ליצוא הישראלי, ולתמוך ביציבות הפיננסית באמצעות פעולות שימנעו היווצרות עיוותים בתמחור נכסים, ובכלל זה במחירי הדיור. כדי להשיג את מכלול היעדים פועל בנק ישראל במגוון הכלים העומדים לרשותו—ריבית בנק ישראל, התערבות בשוק המט"ח ופעולות "מקרו-יציבותיות"—כלומר, כלים המתייחסים בעיקר לקצב הגידול, ההרכב, והתנאים של האשראי במשק.

המשק הישראלי, בדומה לחלק מהמשקים המתעוררים והמפותחים, החל להתאושש מהמשבר הגלובלי מוקדם יחסית, כפי שמשתקף הן בשיעורי הצמיחה והן בירידת האבטלה החל מאמצע 2009. העלייה שחלה באינפלציה ובציפיות לאינפלציה בהסתכלות לשנה - שנתיים קדימה, חייבה את בנק ישראל להתחיל בהעלאה הדרגתית של הריבית כדי לשמור על יציבות המחירים. לעומת זאת המשק האמריקאי וחלק ניכר מהמשקים באירופה צומחים בקצב איטי מאוד, ללא ירידה של ממש באבטלה, דבר הבא לידי ביטוי בשיעור אינפלציה נמוך, ובמצב שברירי בסקטור הפיננסי—מצב המחייב את הבנקים המרכזיים במדינות אלו להמשיך במדיניות מוניטרית מרחיבה מאוד, כלומר ריבית קרובה לאפס, ואף חזרה לשימוש בכלי "הקלה כמותית" - רכישת נכסים בשוק המשני כגון אג"ח ממשלתי ונכסים פיננסיים אחרים.

קצב עלית הריבית תלוי בסביבת האינפלציה (האינפלציה בפועל, וזו הצפוייה), בקצב הצמיחה בישראל ובעולם, בקצב עליית הריבית של הבנקים המרכזיים העיקריים, ובהתפתחות שער החליפין של השקל. ביחס לשער החליפין, הבנק עוקב אחר שער החליפין האפקטיבי, כלומר ממוצע שערי החליפין של השקל מול סל מטבעות התואם את משקלות הסחר של ישראל. מחד, סביבת אינפלציה גבוהה יותר, צמיחה גבוהה יותר בארץ ובעולם, ואי וודאות נמוכה יותר סביב המשך הצמיחה, הם גורמים שמשפיעים בכיוון העלאת הריבית. מאידך, פער הריביות בין ריבית בנק ישראל לריבית של הבנקים המרכזיים העיקריים ומגמת ייסוף של שער החליפין האפקטיבי הם גורמים הממתנים את העלאת הריבית.

כתוצאה מהפער בקצב ההתאוששות מהמשבר בין מדינות שונות, ולכן במידת ההרחבה המוניטרית הנדרשת, נוצר פער ריביות המעודד תנועות הון לטווח קצר הפועלות להתחזקות יתר של השקל. זו עלולה לפגוע ברווחיות היצוא ולכן גם בפעילותו של סקטור זה ושל המשק בכלל. שימוש משולב בכלי המדיניות פועל להשגה משולבת של שני היעדים—שמירה על יציבות המחירים ותמיכה בפעילות, עקב מיתון השפעת עליית הריבית על שער החליפין.

מטבע הדברים, בנק ישראל אינו מנסה לקבוע את שער החליפין או למנוע מגמות גלובליות בשערי החליפין. אולם, באמצעות ההתערבות בשוק המט"ח, בנק ישראל פועל למיתון ההשפעה של תנועות הון לטווח קצר המוּנעות, בין היתר, ע"י פערי הריביות, וגורמות לשינויים בשער החליפין. על פי מחקר שנערך בבנק על השפעת ההתערבות בשוק המט"ח על שער החליפין, תחילת רכישת המט"ח במארס 2008, הרחבת היקף הרכישות ביולי 2008, והמעבר לרכישות לא קבועות באוגוסט 2009 הביאו לפיחות משמעותי בשער החליפין של השקל ביחס לשער שהיה אלמלא ההתערבות. פעולה זו סייעה למזער את ההשפעה השלילית של המשבר הגלובלי על המשק הישראלי.

כאשר בנק ישראל מחליט על המדיניות שלו, בשינויים בריבית וברכישות מט"ח, הוא לוקח בחשבון את התועלת ואת העלות האפשרית של המדיניות. ואולם, חשוב לציין כי התועלת נמדדת לאו דווקא במונחים כספיים: לפי החוק, בנק ישראל אינו מוסד למטרות רווח. בנק ישראל פועל להשיג את המטרות שהחוק קובע לו: יציבות מחירים, תמיכה במטרות המדיניות הכלכלית, כגון צמיחה ותעסוקה וצמצום פערים, ותמיכה ביציבות פיננסית. במונחים כספיים, לפעמים יש עלות למדיניות של בנקים מרכזיים ולפעמים המדיניות מניבה רווחים. במידה וקיימת עלות הרי שיש לשקול אותה למול התועלות: כאשר בנק ישראל בולם תיסוף יתר של השקל, או מונע תנודות חריגות בשע"ח, הוא תורם להצלחת כל המשק - לצמיחה כלכלית, הקטנת אבטלה וגידול בתעסוקה. כאשר בנק ישראל מחזיק יתרות מט"ח ברמה נאותה – המשק כולו מפיק תועלת מחוסן כלכלי, משיפור ביציבות הפיננסית, מביטוח נגד אירועים בלתי צפויים ומהקטנת הפגיעוּת של המשק למשברים שונים.

מדינות רבות מתערבות בתקופה האחרונה בשוקי המט"ח באמצעות רכישות משבע חוץ: סין (הממשיכה להתערב לאורך זמן), אוסטרליה, ברזיל, מקסיקו, קולומביה, דרום קוריאה, שוויץ, רוסיה ולאחרונה גם יפן, רוכשות כולן מט"ח. חלק ממדינות אלה ואחרות, כולל פרו ותאילנד, הודיעו גם על צעדי מיסוי או מגבלות אחרות על יבוא הון של משקיעים זרים, לצד הקלות בכללי ההשקעות בחו"ל.

מחירי הדירות עולים בקצב מהיר יחסית בשנתיים האחרונות, בין היתר בהשפעת הריבית הנמוכה, לאחר כעשור בו הם ירדו יחסית לשכר הממוצע ולמדד המחירים לצרכן. לפיכך, רמת המחירים הנוכחית אינה סוטה במידה ניכרת מגורמי היסוד בשוק הדיור, אך המשך עלייתם בקצב מהיר עשוי להעיב על היציבות, ובמובן זה להביא ליצירת בועה. לאור זאת, ולנוכח התגובה האיטית של ההיצע לגידול בביקוש לדיור (כלומר, קצב הבנייה של דירות חדשות מפגר אחרי קצב גידול האוכלוסייה), ומאחר ורמת הריבית של בנק ישראל תואמת את הנסיבות המקרו כלכליות הנוכחיות (כפי שהוסבר לעי"ל) נקט בנק ישראל לאחרונה במדיניות למיתון הביקושים לדיור ע"י צעדים "מקרו - יציבותיים". זאת ע"י הנחיות של הפיקוח על הבנקים שנועדו לייקר את המשכנתאות ברמת מינוף גבוהה, בסכומים גבוהים ובריבית משתנה. צעדים אלה נועדו, בין היתר, לצנן את הביקוש המוגבר לדיור עד שיוגדל באופן משמעותי היצע הדירות.